הסיפור שלי
מי אני, מאיפה באתי, ולמה אני יוצר? הסיפור שמאחורי האדם שמאחורי היצירה.
שמי אמיר בן עזרא. בילדותי, לאבא שלי הייתה מסגרייה בסמוך לביתנו. חצר המשחקים שלי הייתה בעצם המסגרייה.
בין הברזלים והמכונות שיחקתי, השתעשעתי והעברתי את זמני. ולמה אני מספר לכם זאת?
כאן מתחיל סיפור חיי — אהבתי למקצוע ולחומר הזה.
בהמשך חיי למדתי בבית ספר מקצועי: חריטה, מסגרות, ריתוכים, פנאומטיקה ועוד.
החיידק הזה המשיך גם לשירותי הצבאי, כאשר הייתי אחראי על מסגרייה מכנית. לאחר סיום השירות פתחתי חנות כלי עבודה מקצועית לבעלי מקצוע,
וכמובן, מעבר למכירות, ניצלתי את הידע המקצועי לעזור ללקוחות.
לשמחתי, התחתנתי עם אישה מדהימה שהיא בעצמה יוצרת בפיסול עבודות מדהימות — מה שעזר לי להתמקד, עם הצעות, רעיונות ותמיכה שלה לאורך כל הדרך. (כמובן שאתן לה מקום של כבוד באתר ואציג את העבודות שלה).
בצעירותי, בשעות הפנאי, התחלתי לצייר. משם הדברים זרמו חזרה לאהבתי לחומרים קשיחים.
התמקדתי בניצול מתכות שהיו בדרך לפח או למחזור.
אספתי חומרים שהיו מיוחדים בעיניי — אם גלגלי שיניים, שרשראות, חלקי אופניים, מכוניות, אופנועים ועוד.
אז זהו — יש חומרים, יש סדנה קטנה בבית, נשאר רק ליצור.
ידית ריתוך ביד, ומתחילים ביצירה ראשונה — ומשם הדברים מתגלגלים.
אני מאוד נהנה לבנות פסל מתכת מחלקי מחזור — לקחת חלקים שהיו בפח ולנצל אותם ליצירה, להפיח בהם חיים חדשים — זה מה שממלא אותי.
כאשר אני מתחיל יצירה, כמובן, אני מתחיל ברעיון שאני בונה בראש, או שאני לוקח רעיון קיים והולך איתו לכיוון אחר או שונה.
כאשר אני מתחיל ליצור, אני יודע את הרעיון הכללי — אני לא יודע לאן זה ילך או איך ייראה בסוף. כל חלק שאני מוסיף מזיז את היצירה לכיוון אחר.
מאחר ואני מתחבר מאוד ליצירות שלי, ולשמחתי יש ברשותי שטח די גדול — הפכתי את החצר למוזיאון פסלים.